וור רַסְטֵט, דָּר רוֹסְטֶט (הסיפור הטוב ביותר)

.בְּשָׁעָה אַחַת הוּא נָסַע

.אוּלַי לַעֲבוֹדָה. אוּלַי לִפְגֹּשׁ אֶת מְנַחֵם הָאוֹפְּטוֹמֶטְרִיסְט 

הַחוֹל הָיָה דָּחוּס מִיְּדֵי, וְהַכֶּלֶב שֶׁל הַשְּׁכֵנָה לֹא יָכֹל לַחֲצוֹת אֶת זְכוּכִית הַחַלּוֹן

נְבִיחוֹת מְחָאָה הָיוּ לַשָּׁוְא מִפְּאַת הַזְּכוּכִית וְגַם מִפְּאַת אֲוִיר הַגִּנָּה שֶׁכְּבָר הָיָה עָמוֹס בִּצְלִילֵי פַּרְבָּרִים

הַגִּנָּה אָמְנָם נֶהֶנְתָה מִדִּגְדּוּג הָרוּחַ וְהַצִּפּוֹרִים אֲבָל הַכֶּלֶב חֲסַר לָהּ וְרַק רֵיחַ הַדֶּשֶׁן הִזְכִּיר לָהּ אוֹתוֹ

בְּשָׁלוֹשׁ עֲדַיִן לֹא יוֹדְעִים אִם הוּא חָזַר אֲבָל כְּבָר צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לֹא לְהַשְׁטוֹת

בֵּין כָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁהוּא אָמַר לָנוּ עֲלֵיהֶם, יֵשׁ אֶחָד

סִפּוּר אֶחָד שֶׁאֵין סָפֵק שֶׁהוּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר

וַעֲדַת מֻמְחִים, פּוּבְּלִיצִיסְטִים, מולי”ם, סִקּוּר דַּעַת קָהָל נִרְחָב, כֻּלָּם קָבְעוּ פֶּה אֶחָד

זֶה הַסִּפּוּר הֲכִי טוֹב. יֵשׁ לוֹ אַחְרָיוּת עֲנָקִית. תָּמִיד לְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה. לַעֲמֹד בְּמִבְחַן הַזְּמַן. לְהַנְהִיג

הַסִּפּוּר הֲכִי טוֹב תָּמִיד מַבִּיט מֵעֵבֶר לַכָּתֵף, לִרְאוֹת אִם סִפּוּרִים אֲחֵרִים דּוֹלְקִים בְּעִקְבוֹתָיו

לִדְאֹג שֶׁתָּמִיד הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת הֲכִי טוֹב

אַל לוֹ לְהִסְתַּפֵּק בִּמְמֻצָּע. אָסוּר לוֹ לָנוּחַ

וור רַסְטֵט, דָּר רוֹסְטֶט

Wer rastet, der rostet

מְנוּחָה = הַחְלָדָה

הַסִּפּוּר הַשְּׁלִישִׁי הֲכִי טוֹב שׁוֹמֵר עַל קֶצֶב קָבוּעַ

הוּא מָה זֶה רָגוּעַ. יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן אֲבָל הוּא לֹא מְמַהֵר. הוּא מִתְרַפֵּק עַל הַתִּקְוָה, מִתְרַכֵּז בִּנְשִׁימָה

עֲדָיִין עוֹשֶׂה אֶת מָה שֶׁהוּא אוֹהֵב (לִהְיוֹת סִפּוּר), אֲבָל בְּלִי אַחְרָיוּת תָּמִיד לִהְיוֹת בְּשִׂיא, לְסַפֵּק הַשְׁרָאָה לְכֻלָּם

נֹחַ לוֹ שֵׁם

הוּא רַק בֶּנְאָדָם. (אָבוּד בְּתוֹךְ הַסִּפּוּר שֶׁל עַצְמוֹ)

הַסִּפּוּר הָאַחֲרוֹן הֲכִי טוֹב (אוֹ הַסִּפּוּר הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר)

מִשְׂתָּרֵךְ לוֹ מֵאָחוֹר. הוּא מִשְׁתַּעֵל. חוֹשֵׁב עַל הַיַּלְדוּת שֶׁבֻּזְבְּזָה, עַל הַשְּׁקָרִים שֶׁמֻּדְפָּסִים בּוֹ, חֹסֶר הָעִקְבִיּוּת וְהַשְּׁגִיאוֹת הַתַּחְבִּירִיּוֹת

הַלְּוַאי שֶׁהָיִיתִי סֵפֶר מָתֵמָטִיקָה, הוּא חוֹשֵׁב

אֲנִי טוֹב בְּמִסְפָּרִים. הָיוּ לִי בְּדִידִים וְרִגְעֵי נַחַת מְלֵאֵי פְּרָחִים. כָּל עוֹד יֵשׁ חַיִּים, יֵשׁ תִּקְוָה לְכָל הַסִּפּוּרִים 

אַחַד הַדְּבָרִים הֲכִי טוֹבִים בִּילָדוֹת זֶה בְּדִידִים

לֹא רַק מִטְּעָמִים מָתֵמָטִיִּים

טְעִימִים גַּם פִילוֹסוֹפִים.

הַבָּדִיד, אָמְנָם עָלוּל לָחוּשׁ בּוֹדֵד, אַךְ הַבְּדִידוּת, כּוֹאֶבֶת כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה, אֵין הִיא מְנֻגֶּדֶת לִיכָלְתּוֹ שֶׁל הַבָּדִיד לִמְצֹא חֲבֵרִים (בְּאוֹתוֹ צֶבַע אוֹ בִּצְבָעִים אֲחֵרִים), וּלְהִתְחַבֵּר

בַּסִּפּוּר הֲכִי טוֹב בְּיוֹתֵר יֵשׁ גַּם בְּדִידִים וְגַם בְּדִידוּת, גַּם שְׁחָפִים וְגַם דְּמָעוֹת

אֲבָל זֶה לֹא הַסִּפּוּר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. זֶה רַק פִּרְסוּם זוֹל